המוסד הוקם בשנת 1977 כמוסד ייחודי שנועד לקיים בוררויות בסכסוכי עבודה במגזר הציבורי, מתוך מטרה להתמודד עם גל השביתות המשמעותי שפקד את המגזר הציבורי בישראל באותה תקופה.

הקמתו התבססה על הסכם קיבוצי בין הממשלה וההסתדרות הכללית, ובהמשך ניתנה האפשרות לכל מעסיק אחר בשירות הציבורי להצטרף להסכם — באמצעות חתימה עליו או הודעה בכתב על רצון להצטרף. במהלך השנים הצטרפו להסכם מעסיקים ציבוריים גדולים ומשמעותיים, בהם המוסדות הלאומיים, אוניברסיטאות, רשות הנמלים בישראל, קופת חולים כללית (של ההסתדרות), רשות שדות התעופה, אורט ישראל וחברת מקורות.

לאורך שנות פעילותו בגלגולו הקודם כהמוסד לבוררות מוסכמת, טיפל המוסד במאות בוררויות ופרסם שמונה כרכים של פסקי בוררות. לכל פסק בוררות ניתן תוקף של הסכם קיבוצי, והוא נרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים.